בפעם הראשונה הרים אתמול בנק ישראל חלק מהמסך שהסתיר מה באמת מתרחש בקרביים של שוק הלוואות הישראלי, שוק שבשנים האחרונות משגשג ופורח. מהנתונים שפרסם אתמול בנק ישראל עולה כי כמעט שליש ממשקי הבית סוחבים על גבם חוב צרכני (חוב שאינו נלקח למטרת רכישת דירה) של 94 אלף שקל שח בממוצע.
אם מסתכלים על התמונה הגדולה – המצב סבבה לגמרי. המינוף של משקי הבית לא גבוה, שוק המשכנתאות אמנם מזנק אבל הנתונים מראים שמדדי הסיכון יורדים, אבל אם צוללים למיקרו, מגלים אוכלוסיות במצב די שברירי,
שמספיק שינוי קטן בנתוני השוק, והקרקע תרעד. הנה 3 נקודות מדאיגות מהנתונים של בנק ישראל:
1.
יחס המינוף של העשירון התחתון (היחס בין החוב להכנסה השנתית) עומד על פי 3. אם תרצו, העשירון התחתון צריך
לעבוד 3 שנים, לייעד את כל הכנסתו להחזר חובות רק כדי לסגור את ההלוואות. הממוצע אגב בכל העשירונים עומד על יחס של 0.6%. נתון מעניין הוא שבעשירון התשיעי היחס בין ההכנסות השנתיות לחובות גבוה יותר ועומד על 1.
אבל מה זה אומר שיחס המינוף עומד על 3? זה אומר שהעשירון התחתון חי את השגרה עם היקף הלוואות גבוה מאוד- בטח כזה שלא מתאים לרמת ההכנסה שלו. שחלק גדול משגרת החיים במשפחות נשען על האוויר הוירטואלי שנותן האשראי. הנתון הזה חושף בטירוף את אותן משפחות לכל שינוי או זעזוע חיצוני בשוק. שיעור האבטלה יעלה?
הריבית האפסית במשק תרים מעט את ראשה? אלו המשפחות הראשונות שלא יצליחו לעמוד בהחזרי החוב.
שוק האשראי והדיור מספקים מראה לאי השיווין בחברה. בעוד שכמעט 40% מההכנסה של העשירון התחתון הולכים למשכנתא- בעשירון העליון הנתון הזה עומד על 16% וזה כמובן למרות שאלו קונים דירות יקרות בהרבה)
2.
אבל לא רק הן, 41% ממשקי הבית מכל העשירונים שיש להם חוב משכנתא – לקחו עוד הלוואה כדי לקנות מוצרי חשמל, אוטו, לטוס לחו"ל או סתם בגלל סיבה אחרת. חוץ מהמשכנתא הם לקחו הלוואה שגובהה הממוצע עומד על 103 אלף שקל – גבוה ב 55% מהחוב הצרכני הממוצע בקרב משקי בית ללא משכנתא.
והנה קיבלתם עוד קבוצת סיכון – קבוצה גדולה שסוחבת על גבה משכנתא וחוב נוסף של יותר מ- 100 אלף שקל. זו קבוצה שחשופה גם היא לשינויים שיכולים להתרחש בשוק. עליית הריבית תעלה להם גם את המשכנתא וגם את החוב השוטף שהם נטלו. אם האבטלה תעלה מרמתה הנמוכה כיום וחלקם חלילה יאבדו את מקום עבודתם – יהיה להם קשה מאוד לשלם גם חוב של 100 אלף עם ריבית גבוהה וגם משכנתא, כל חודש. אגב, לפי הנתונים 10% מבעלי המשכנתא חייבים מעל 900 אלף ו-10% מבעלי החוב הצרכני חייבים מעל 150 אף. ומה קורה אם יש משפחות שנמנות על שתי הקבוצות?
3.
שוק האשראי והדיור מספקים מראה כואבת לאי השיווין בחברה. כמעט 40% מההכנסה של העשירון התחתון הולכים למשכנתא (מה שמשאיר אותם עם הכנסה פנויה של 2400 שקל) אל מול נתח של 16% מההכנסה בעשירון העליון (משאיר אותם עם הכנסה פנויה של מעל 28 אלף שקל). האחוזים בלבד לא מספרים את כל הסיפור שכן בעוד משפחה בעשירון התחתון צריכה 12 שנה של משכורות כדי לרכוש דירה, בעשירון העליון המספר הזה עומד על 5 שנים, וזה כמובן למרות שהעשירון העליון רוכש דירה ממוצעת בשווי של 2 מיליון שקלים אל מול 600 אלף בתחתון.