top of page

הפרמטרים שצריכים להכיר במדדי המניות

כולם מכירים היום את המדד S&P 500 ואת הנאסד״ק. סיכוי טוב שהפנסיה שלך או קרן ההשתלמות שלך מושקעת בהם אבל כמה אנחנו באמת מכירים לעומק את המדדים האלו או את המדד העולמי? מתי המדד הוקם, מה הוא כולל, ההתנהגות לאורך ההיסטוריה, התשואות, התנודתיות, הירידות הגדולות. אז הנה כל הדברים החשובים שצריך לדעת.


מה זה מדד

רגע ללכת קצת אחורה, ואם זה יותר מדי בסיסי, יאללה קפצו למדדים עצמם. אם אני רוצה לדעת איפה הסופר הזול ביותר אני לא אסתכל רק על מלפפון, עגבניה פסטה או חלב, אלא ארצה להבין מה המחיר של כל המוצרים.


בקטע מאוד פשטני זה בערך מדד מניות. זה פשוט כלי מדידה של קבוצת מניות. זה יכול להיות המניות הגדולות ביותר במדינה מסוימת וזה יכול להיות מניות מסקטור מסוים (בנקים למשל). אם מדובר במדד רחב הוא יכול להיות כלי אפקטיבי להבין מה עשה השוק. שימו לב, אם אומרים לי שהמדד של 500 המניות הכי גדולות בארה״ב עלה, זה לא אומר שכל המניות שם עלו, יכול להיות שיש כאלו שנפלו קצת או הרבה ויש כאלו שעלו. בממוצע (משקולל) כשמסתכלים על כל הקבוצה הזאת, היא עלתה וזה מספר לי במספר מאוד מזוקק מה פחות או יותר עשה השוק.


היופי במדד הוא שיש קרנות שמחקות את המדד. ואז אפשר ברכישה אחת לרכוש סל של מניות (אגב יש גם מדדים של אג״ח כמובן, נתמקד בפוסט הזה במניות). אם למשל ניקח את ה-s&P 500 - במקום לקנות 500 מניות, שזה מסורבל יקר ולא באמת אפשרי לתחזק את זה, אני יכול לקנות קרן אחת שהיא עוקבת אחרי כל המניות האלו, היא מעדכנת מניות שיוצאות או שנכנסות למדד ובשורה התחתונה השגתי תוצאה דיי דומה. (לא אחד לאחד, אבל בהחלט דומה)



אז עכשיו נביא כאן 3 מדדים חשובים וגדולים. חשוב להגיד שכל המספרים פה נכונים ליוני 2024, ויש דברים שבהחלט יכולים להשתנות כמו גודל החברה בתוך המדד, התשואות, סטיית התקן וכדומה.


S&P 500

חברת S&P התחילו לפרסם את המדד ב-1926 עם 90 מניות ובמרץ 1957 המדד הזה הורחב ל-500 מניות הכי גדולות בארה״ב מבחינת שווי שוק. רק כדי שנבין את הדומיננטיות של המדד הזה - שווי השוק של החברות במדד הזה הוא בערך 85-90 אחוז מכל שוק המניות בארה״ב. אגב, עד 1988 היו הגבלות על הענפים של החברות. כמה חייבות להיות תעשייתיות, כמה מתחום התחבורה והרכבות וכדומה. מעניין לציין שמיקרוסופט (שלסירוכין היא המניה הגדולה ביותר במדד) נכנסה אליו ב-1994, שזה 8 שנים אחרי שהונפקה.


המדד עשה תשואה ממוצעת של קצת מעל 10% מאז 1957 (נומינלית). התשואה הזאת כוללת גם את הדיבידנדים המתקבלים מההשקעה והשקעתם מחדש. אם מתחשבים בנוסף גפ באינפלציה אז התשואה הריאלית עומדת על כ-6.7% לשנה.


תשואה יפה נכון? אין ספק אבל כאן צריך להגיד שני דברים. אחד - זה העבר. אין לנו כדור בדולח לעתיד וצריך לזכור שהעבר לא יכול באמת ללמד על התשואות בעתיד. השני - תשואה יפה מגיעה עם תנודתיות יפה וסיכון לא נמוך. הנה כמה פרמטרים לבחינת הסיכון:


תנודתיות: סטיית התקן של המדד (שזה בעצם כלי שעוזר למדוד תנודתיות) עומדת על כ-16% בממוצע לשנה בהתסכלות ארוכת טווח. אם נסתכל על סטיית התקן ב-10 השנים האחרונות, סטיית התקן 17%.


בואו נתעכב על זה רגע, מה זה אומר סטיית תקן של 16%? הרי כתבנו שהתשואה הממוצעת היא מעל 10% בשנה אז מה זה משנה מה סטיית התקן? אז זה מאוד משנה. ניקח דוגמא ונגיד שהתשואה בשנתיים האחרונות במדד כלשהו הייתה 30%. חלומי אה? אבל תכלס זה מורכב מתשואה חיובית של 100% ותשואה שלילית של 60%. אוקיי, זה כבר די משוגע לא? יש פה סטיית תקן גבוהה מאוד.


נחזור ל-S&P 500, סטיית תקן של 15% אומרת למעשה שמרבית המקרים, התשואה השנתית של S&P תהיה בין 26% למינוס 6% (מוסיפים ומחסרים את סטיית התקן לממוצע). וזה נותן לנו הסתכלות נוספת להבין את התנודתיות. זה בעיקר אומר שאנחנו צריכים להיות מוכנים רגשית לתזוזות למטה ולמעלה. זה לא נדיר, זה הכלל.


הנפילות הגדולות: הסתכלות כזאת יכולה מעט ללמד אותנו על התנודתיות ועל רגעי משבר שחווה המדד. כמובן גם כאן, הנתונים האלו לא מבטיחים כלום לעתיד ואי אפשר להגיד שזה המקסימום שהמדד יכול ליפול, זה היה המקסימום, בעבר.


אז ב-2008 במשבר הפיננסי הגדול נרשמה ירידה של 57%. ב-2000 בעת בועת הדוט קום - ירידה של 46%. ובשנת 2020, בזמן הקורונה, ירידה מהירה וחדה של 34%.


ריכוזיות: כיום 10 המניות הגדולות במדד אחראיות ל-32% משווי השוק שלו מה שהופך אותו לריכוזי, לטוב ולרע. אם מניות הטכנולוגיה הגדולות עולות, המדד עולה, ואם הן יירדו, המדד יחטוף. נכון שאלו מניות גלובליות, ענקיות, שפועלות בכל העולם אבל עדיין צריך להכיר ששליש מהאחזקה שלנו, נמצאת בידיים של העשירייה הזאת. ואם נעשה אפילו דריל דאון מצומצם יותר - מייקרוסופט, אפל ואינבידיה אחראיות ליותר מחמישית מהמדד.


הנפילה היומית הגדולה ביותר: ביום שני השחור ב-1987 ה-S&P 500 ירד 20.5% ביום אחד (!)



NASDAQ

זה בעצם בורסה שהתחילה לפעול בפברואר 1971 ודי חוללה מהפכה כי הצליחה לייצר מערכת אוטומטית להנגשת מחירי המניות. זה נשמע מוזר אבל לפני כן זה לא היה אוטומטי ובטח שלא ככה נגיש והציטוטים היו נעשים בעיקר על ידי מנהל המסחר והברוקרים השונים שהיו מזרימים בקשות.


בתחילת דרכו, הנאסד״ק לא היתה בורסה יוקרתית והיא נתפסה יותר כבית לחברות קטנות שעדיין לא יכולות להגיע למקומות של הגדולים. כשהמדד החל לפעול, הוא התחיל ב-100 נקודות, לקח לו כמעט 10 שנים להגיע ל-200 ועוד 10 שנים להגיע ל-500 נקודות ב-1991. ב-1995 הוא הגיע ל-1,000 ובשיא הבועה של הדוט קום הוא הגיע ל-5,048 נקודות (נכון לכתיבת שורות אלו הוא נסחר מעל 17,000 :)


בנאסד״ק יש מעל 3,000 חברות אבל המדד עצמו שאנחנו מדברים עליו הוא נאסד״ק 100 - שזה 100 החברות הגדולות מבחינת שווי שוק. לרוב מדובר בחברות טכנולוגיה.


המדד הזה עשה בשנים האחרונות תשואות ממש יפות ומאז שנוסד הצליח לרשום תשואה ממוצעת של מעל 11% נומינלית. הנה גם כאן כמה פרמטרים לבחון את הסיכון:


סטיית תקן ממוצעת: 22% מה שאומר תנודתיות גבוהה יותר. תחשבו שמצב עניינים דיי רגיל זה שהתשואה תהיה בין מינוס 11% ל-33%.

הנפילות הגדולות: במשבר הדוט.קום המדד נפל ב-78% מהשיא שהגיע אליו (!) נתון לא פחות חשוב ודרמטי הוא שלקח למדד כ-15 שנים לתקן ולחזור לרמתו טרם הנפילה. תנו לזה רגע לשקוע ונסו באמת לדמיין את עצמכם בסיטואציה כזאת. נסו לדמיין שיש לכם 100 אלף שקל ואתם רואים אותם יורדים לכ-20 אלף שקל. זה כמובן לא נכתב כדי להפחיד אבל חשוב שנכיר גם את ההתנהגות בעבר ברגעי המשבר. ריכוזיות: כיום 10 המניות הגדולות במדד אחראיות ל-47% משווי השוק שלו מה שהופך אותו לריכוזי מאוד.


הנפילה היומית הגדולה ביותר: ביום שני השחור ב-1987, הנאסד״ק ירד ב-12%, אגב גם במרץ 2020 (בקורונה) נרשמה ירידה יומית חדה של 12%.


MSCI ACWI

והנה מגיע לו המדד הגלובלי, מצד אחד הוא מוריד מעט את התלות במניות הגדולות (במעט), מצד שני וחשוב מאוד להגיד - בעשור האחרון, הביצועים שלו יותר נמוכים בהשוואה למדדים האמריקאיים.


המדד כולל היום כ-2,900 מניות מ-47 מדינות כשכל מדינה מקבלת חשיפה בהתאם לחלקה בכלכלה העולמית. כך למשל ארה״ב כבר תופסת יותר מ-60%. יפן קצת יותר מ-5%, בריטניה כ-3.5% וכן הלאה וכן הלאה. ישראל נכללת גם היא במדד ותופסת כ-0.25% ממנו.



בגלל החשיפה הגלובלית הרחבה, ענקיות הטכנולוגיה אמנם עדיין תופסות חלק נכבד אבל פחות. נכון לכתיבת שורות אלו, מתוך ה-10 המניות הגדולות ביותר במדד, 9 עדיין מגיעות מארה״ב, ואחת TAIWAN SEMICONDUCTOR, ניחשתם נכון, מטיוואן.


המדד הזה עשה בשנים האחרונות תשואות לא רעות של מעל 8% בממוצע לשנה. הנה גם כאן כמה פרמטרים לבחון את הסיכון:


סטיית תקן ממוצעת: 15%.


הנפילות הגדולות: במשבר הפיננסי הגדול המדד ירד בכ-56%. במשבר הדוט. קום הוא ירד בכמעט 50%. הוא חטף גם בקורונה כמו כולם.

ריכוזיות: כיום 10 המניות הגדולות במדד אחראיות לכ-20% מהמדד.


הנפילה היומית הגדולה ביותר:  הייתה בקורונה, במרץ 2020, אז הוא ירד בכמעט 10% ביום אחד.



___________________________________________________________________________________________________________________________


אני אעשה בקרוב סדנה דיגיטלית בלייב של כמה מפגשים שבה נדבר על תכנון פיננסי, על השקעות, על מדדים ועל איך לשלב את כל זה בחיים עצמם. מוזמנים להשאיר פרטים, ובימים הקרובים תקבלו את כל המידע :)



129 צפיות0 תגובות

תגובות


bottom of page