אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים. התמונה הבאה יכולה להיות שווה כמה אלפי שקלים.
רובנו לא ממש רוצים לצלול כדי להבין מה קורה בקופסה השחורה הזאת שנקראת חשבון בנק. השורות מתחלפות מהר מדי - חיוב אשראי מהחודש שעבר, העברת ביט לחבר על הפיצה שהזמנו, משהו על עמלת שקר כלשהי ועוד איזה שורה על קצבה מהביטוח הלאומי.
בוא נדבר רגע על השורה הזאת של קצבה מביטוח לאומי כי באמת שהיא יכולה להיות שווה לילדים שלכם הרבה כסף.
כדי להבין את הסיפור, נתן קצת רקע (בחיי שזה קצת - תהיו איתי)
בגדול, הורים שהם תושבי ישראל זכאים לכסף מהביטוח לאומי על זה שיש להם ילדים. בקצבה משולמת כל עוד הילדים לא חגגו 18 וכל עוד שלא התחתנו. כמה כסף מגיע? זה משתנה לפי מספר הילדים - הנה הטבלה
אז בוא ניקח זוג חמוד (ועייף) שיש לו שני ילדים קטנים - הוא אמור לקבל מביטוח לאומי 344 שקל אם אתם פלוס 3 על הנייר מגיע לכם 536 שקל.
עכשיו, אם זה רלוונטי אליכם, אמליץ לכם רגע לעצור את הקריאה ולהיכנס לחשבון הבנק שלכם לבדוק כמה כסף נכנס לכם מביטוח לאומי. אם נכנס לכם הסכום המלא שראיתם בטבלה למעלה - אתם צריכים לשקול תיקון. אם נכנס לכם סכום נמוך יותר זה דווקא מעולה. עוד רגע נסביר למה.
חיסכון לטווח ארוך
איפשהו ב-2015 היה ויכוח בממשלה על הגדלת קצבאות הילדים. בסופו של דבר הושגה פשרה שהקצבאות יוגדלו אך את מרבית ההגדלה המדינה לא תכניס לחשבון הבנק של ההורים אלא תפקיד את הכסף בחשבון עבור הילד עד שיגיע לגיל 18 (ואפילו שווה יותר להשאיר אותו גם לאחר מכן). זה נקרא תוכנית חיסכון לכל ילד (הנה האתר של התוכנית עם כל הפרטים) המדינה למעשה אומרת במקום שאני אגדיל את הקצבה שההורים מקבלים, אני אעביר 50 שקלים לתוכנית חיסכון עבור הילד שניתן יהיה לפתוח הכי מוקדם בגיל 18. ההורים צריכים לבחור בין הפקדה לחשבון בנק לבין הפקדה לקופת גמל להשקעה באחד מבתי ההשקעות/חברות הביטוח.
וכך החל מ-2016 המדינה אכן מפקידה לילדים עד גיל 18 סכום של 51 שקלים כל חודש. לכן כשאנחנו רואים בטבלה שעבור ילד ראשון קצבת הילדים היא 152 שקל, זה אכן הסכום שאנחנו נראה בבנק אבל בנוסף המדינה מפקידה עוד 51 שקל לתוכנית החיסכון שבחרנו (כלומר סך הכל, כספי המסים משלמים עבור ילד ראשון 203 שקל).
אבל כאן נכנס החלק הבאמת חשוב. הסיכום לא נגמר כאן והמדינה מאפשרת להורים שרוצים בכך להשוות את הפקדת המדינה ולשים כל חודש עוד 51 שקלים על חשבון הקצבאות השוטפות (זה נטו לבחירת ההורים). כלומר במקום שייכנס לחשבון 152 שקל בדוגמא שלנו (עבור ילד אחד) ייכנסו 101 שקל כי עוד 51 שקל יילך לאותה תוכנית.
בוא ניקח דוגמא במקרה שבו רק המדינה מפקידה לבין מקרה שבו ההורים מפקידים גם הם את ה-51 שקלים הנוספים.
בואו נניח שהכסף יושקע בקופת גמל להשקעה והילדים יפתחו את הקופה בגיל 25. כמו כן, נניח שהקופה תעשה 4% תשואה שנתי (הנחה אולי שמרנית בהתייחס לכך שיש פה טווח השקעה ארוך מאוד ולכן כדאי שהכספים יושקעו באפיק המנייתי).
אז בואו נחזור לתמונה שאיתה פתחתנו. החשבון הזה הוא של אמא לשני ילדים. 344 שקל מלמדים אותנו שהיא מקבלת קצבת ילדים מלאה ולא מפקידה את ה-51 שקלים הנוספים. זו כמובן יכולה להיות בחירה לגיטימית לגמרי אבל הנקודה שהיא פשוט לא הייתה מודעת לכך שהיא יכולה לעשות את ההפקדה הנוספת ולהשוות את זה. (ואגב, ברגע שידעה - היא עשתה אותו)
ובסוף, זו מטרת הפוסט הזה. אולי אתם לגמרי יכולים להפקיד עוד 51 שקל לילדים. בעוד 20 שנה ה-51 שקלים האלו בכל חודש יהיו שווים כמה אלפי שקלים טובים.
בקרוב אכתוב פוסט על האפשרויות של איפה לחסוך את החסכון לכל ילד ואיך בודקים איזה תוצאות השיגו הגופים ששמנו אצלם את הכסף.
אבל עד אז - תבדקו איפה אתם עומדים.
ואם יש שאלות - תשאלו. באמת.
ננסה לסייע :)
*** ****
נ.ב
כתבתי ספר על משכנתא ואיך עושים את התהליך הזה בצורה נכונה וחוסכים הרבה כסף. הנה זה כאן: