אז הריבית עולה והשיח על פיקדונות פתאום התעורר. רגע לפני שנדבר על מה אפשר לעשות עם הכסף שזו בתכלס שאלה אינדיבידואלית ואין פה שחור ולבן, אנחנו כן חייבים להבין שבסביבת האינפלציה היום להשאיר את הכספים בעו"ש או בפיקדון שנותן לנו פירורי ריבית זה דה פקטו להפסיד כסף.
הרי אם שמנו את הכסף בפיקדון שנותן לנו חצי אחוז בשנה ובינתיים המחירים במשק (האינפלציה) עולים ב-4% אז הפסדנו כסף. הערך של הכסף שלנו נשחק וזה מה שנקרא ריבית ריאלית שלילית. זה הפסד קצת חמקמק כי אנשים נכנסים לאתר הבנק ורואים שהם הפקידו 100 שקל ועכשיו יש להם 100 ושלושה פירורים אז על איזה הפסד מדברים? אבל בפועל הפסדנו כי הכסף הזה כבר לא יכול לקנות לנו את אותם דברים.
בואו נדבר על 3 אפיקים סולידיים שהופכים להיות יותר ויותר אטרקטיביים עכשיו שהריביות עולות:
1. פקדון בנקאי: איפה קונים את זה: בבנק (באזור הפיקדונות)
מה זה: אנחנו בעצם נותנים "הלוואה" לבנק. או במילים אחרות – אנחנו מפקידים אצלו כסף ורוצים לקבל על זה תמורה (ריבית). השיח בשבועיים האחרונים בתקשורת מתמקד בעיקר בריביות שהבנקים נותנים לנו, כי הריבית במשק עלתה אבל הבנקים לא מיהרו לגלגל את עליית הריבית גם אלינו ולשלם לנו יותר (בהלוואות הם ידעו לעלות יופי). זה שיח חשוב וצודק ואתם צריכים כמובן לבדוק כמה מציעים לכם וגם להתמקח על זה (אם כי שעל סכומים יחסית קטנים של כמה אלפים בודדים כח המיקוח יהיה נמוך) אבל הוא לא חזות הכל.
כשאנחנו מדברים על פיקדונות חשוב שנדע שאפשר לפתוח פיקדון בבנק אחר ולאו דווקא בבנק שבו אני מנהל את החשבון הראשי שלי. יש בנקים קטנים וחדשים (כמו בנק ירושלים או הבנק הדיגטלי וואן-זירו) שרעבים לכסף כי הם רוצים לגדול ולכן הם יציעו לנו כנראה מחירים טובים יותר. רפורמת הבנקאות הפתוחה עוד תשכלל את הרעיון הזה.
מה חשוב לבדוק: עוד נקודה סופר חשובה שיכולה להתפספס במרדף אחרי ריבית גבוהה היא מה תנאי הפיקדון. שבתכלס זה אומר לכמה זמן אנחנו סוגרים את הכסף, ומתי יש תחנות יציאה. זה סופר חשוב. אנחנו יכולים להתפתות לפתוח פיקדון מסוים כי הוא משלם 0.3% יותר מפיקדון אחר אבל לא שמנו לב למשל, שהוא דורש מאיתנו לסגור את הכסף ל-3 שנים, ואז אולי זה פחות מתאים לנו? באופן כללי, ככל שאנחנו סוגרים את הכסף ליותר זמן, וככל שיש פחות גמישות (פחות תחנות יציאה) אנחנו נדרוש פיצוי גבוה יותר ולכן הריביות יהיו גבוהות יותר. מצד שני, צריכים פה גם רגע לחשוב עם עצמנו – מה המטרה של הכסף הזה? האם נכון לי "לנעול" את הכסף לתקופה כזאת? האם יש לי נזילות למקרה שאצטרך כסף למשהו אחר?
מה המיסוי: ככל שמדובר בפיקדונות שקליים, אזי על הרווח שנעשה מהפיקדון נצטרך לשלם 15% מס (רק על הרווח) והבנק למעשה מנכה את זה אוטומטית ברגע שאנחנו מושכים את הכסף.
2. קרן כספית
איפה קונים את זה: דרך הבנק (באזור שוק ההון) או דרך מערכת מסחר עצמאית.
מה זה: המוצר הזה חזר לחיינו בתקופה האחרונה לאחר שנים שהיה לא אטרקטיבי לאור סביבת הריביות הנמוכה. כשהריבית עולה, אז הפיקדונות הופכים להיות מעניינים יותר אבל גם האלטרנטיבה לפיקדונות וזה בדיוק הרעיון של קרן כספית.
קרן כספית היא בעצם קרן נאמנות שמפוקחת על ידי רשות ניירות ערך ומי שמנהלים אותה הם בתי השקעות או חברות ביטוח. הרעיון הוא שבית ההשקעות משקיע בדברים מאוד סולידיים ונזילים כמו מק"מ (ראו נקודה הבאה) אגרות חוב בדירוג גבוה לטווח קצר וגם בפיקדונות בנקאיים. כשבית השקעות שמנהל 3 מיליארד שקל לצורך הדוגמא שם פיקדון של מיליארד שקל בבנק, אז יש לו כמובן כוח מיקוח גבוה יותר מתומר שבא עם 5,000 שקל לבנק ולכן הקרן יכולה לקבל ריביות טובות יותר. לקרן כספית יש כמה יתרונות כמו הנזילות שלה. אנחנו יכולים לקנות ולמכור את הקרן בכל יום עסקים ובניגוד לפיקדונות, אין פה תחנות יציאה או התחייבות מראש לתקופה מסוימת.
מה חשוב לבדוק: כמובן שהגופים האלו לא עושים את זה לשם שמיים אלא לוקחים דמי ניהול. לרוב הם נמוכים אבל צריך כמובן לבדוק את זה כי זה נוגס לנו בתשואה.
מה המיסוי: כאן צריך להדגיש שהמס הוא 25% על הרווח הריאלי. מה זה אומר ריאלי? הרווח שהקרן עשתה מעל האינפלציה ולכן בתקופה של אינפלציה גבוהה יש פה יתרון מסוים. נעשה דוגמא כדי שזה לא יישאר באוויר: נניח ורכשתי קרן כספית ב-10,000 שקל והיא עשתה רווח של 3%. זה 300 שקל רווח. אבל בתקופה הזאת הייתה אינפלציה של 2%. כלומר הרווח שימוסה פה הוא רק ה-1% שהקרן עשתה מעל האינפלציה שזה 100 שקל, ומשם יקחו 25 שקל. (בפיקדון אגב, אם יהיה רווח של 300 שקל הוא ימוסה ב-15% ולכן זה יהיה 45 שקל).
3. מק"מ
איפה קונים את זה: דרך הבנק (באזור שוק ההון) או דרך מערכת מסחר עצמאית
מה זה: מק"מ זה ראשי תיבות של מלווה קצר מועד וכבר מהשם ניתן להבין שמדובר במכשיר השקעה לטווח קצר, לרוב לשנה אחת. המק"מ הוא סוג של אגרת חוב ממשלתית שמונפקת על ידי בנק ישראל מדי חודש.
אם תחפשו לקנות מק"מ תראו ליד השם שלו 3-4 מספרים. המספר הראשון מסמל את חודש הפדיון, המספר השני את שבוע הפדיון באותו חודש והמספר השלישי את שנת הפדיון. לדוגמה מק"מ מספר 713 יפדה בחודש יולי (7) בשבוע הראשון (1) בשנת 2023 (3). כך למעשה נוצר מכשיר השקעה סולידי ונזיל לטווחים של עד שנה ובעל סיכון נמוך מאוד שמהווה תחליף לפיקדונות.
העניין עם מק"מ שהוא עובד קצת אחרת. אין לו ריבית שהוא משלם. אנחנו יכולים לקנות מק"מ במחיר מסוים ותמיד בעת הפדיון שלו נקבל עליו שקל אחד. כן, תמיד שקל אחד. הרווח שלנו יהיה הפער בין השקל שנקבל בעת המכירה לבין המחיר שבו קנינו את המק"מ. לדוגמא אם קנינו מק"מ במחיר של 98 אגורות ובעוד שנה נקבל כאמור 1 שקל אזי יש פה מק"מ שאם נחזיק אותו עד הפדיון, נקבל בקירוב 2 אחוז תשואה. חשוב לדעת שבזמן שאנחנו מחזיקים במק"מ המחיר שלו יכול מעט להשתנות בהתאם לריבית בנק ישראל וציפיות האינפלציה לעתיד. אם נחזיק בו עד הפדיון אזי הסיכון נמוך מאוד.
מה חשוב לבדוק: כאשר אנחנו קונים את המק"מ יש עמלת קניה וכאשר נמכור אותו, יש עמלת מכירה. לרוב עמלות האלו יהיו נמוכות אבל כמובן שצריך לוודא את זה מול הבנק או מערכת המסחר (כי זה נוגס בתשואה) וכמובן שניתן להתמקח על זה.
מה המיסוי: 15% כל הרווח הנומינלי (ללא התחשבות באינפלציה).
זהו, עד כאן דיברנו על דברים מאוד סולידיים והרי שהסיכון נמוך אז גם פוטנציאל התשואה יהיה נמוך. אפשר וצריך לדבר גם על השקעות והאופציות הקיימות אבל זה כבר נושא אחר שיהיה אולי בפוסט אחר. בכל מקרה, זה הזמן לבדוק מה אנחנו עושים עם הכספים הנזילים שלנו ולהיות על זה.
בהצלחה :)
** אין לראות בפוסט ייעוץ או תחליף לייעוץ אישי.
איזו מהאופציות הכי מתאימה לכם?
- פיקדון בבנק
- קרן כספית
- אני אלך על המק"מ
- משאיר את הכסף בעו"ש
בדרך למשכנתא? בואו תעשו את זה נכון