האינפלציה ב-2019: שנה שישית של פספוס ואיך זה משפיע עליכם?

מדד המחירים לצרכן ב-2019 סיים בעליה מתונה של 0.6%. השנה אמנם התחילה עם ציפיות נרחבות לעלית ריבית ועליה בסביבת האינפלציה אבל איפשהו לקראת אמצע השנה העולם עשה סיבוב פרסה ובשורה התחתונה מדובר בשנה שישית ברציפות שהמדד מפספס את היעד הרשמי של מדינת ישראל שעומד על בין 1%-3%. למדד המחירים לצרכן יש השפעה כפולה על המשכנתא שלנו. אבל לפני הכל מה זה בכלל המדד הזה?




מדד המחירים לצרכן הוא בעצם האינפלציה. אינפלציה היא אחוז השינוי ברמת המחירים בין שתי תקופות (אחוז השינוי במדד המחירים לצרכן). בכל 15 לחודש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד המחירים לצרכן. בגדול, הם בונים סל של מוצרים שמורכב מירקות, פירות, מוצרי הלבשה, הנעלה ועוד ועוד ואז בודקים את המחיר של אותו סל חודש אחרי חודש (שנה אחרי שנה). לכן המשמעות של אינפלציה של 0.6% ב-2019 אומר בעצם שסל המחירים שבודקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התייקר בקצת מעל חצי אחוז לעומת 2018. ב-2014 עד 2016 האינפלציה בכלל הייתה שלילית.


כאמור למדינת ישראל (כמו הרבה מדינות אחרות) יש יעד לאינפלציה. בחוק בנק ישראל היעד מוגדר כ-1% עד 3% בשנה. למה? הספרות הכלכלית גורסת שזה יעד בריא שמראה על צמיחה, על עליית בשכר, על ביקושים למוצרים ושירותים אבל מצד שני לא שוחק את הכסף ואת רמת החיים בצורה הרסנית.


הפעם האחרונה שבנק ישראל הצליח לעמוד ביעד שהחוק מגדיר לו היה ב-2013 אז האינפלציה עמדה על 1.8%. מאז 2014 ועד 2019 בנק ישראל למעשה נמצא מתחת ליעד האינפלציה ולא עומד ביעדי החוק.


למה בעצם האינפלציה כזאת נמוכה?


זו שאלה השאלות שהתשובה עליה יכולה למלא ספרים על גבי ספרים אבל אם ננסה לתמצת בפשטות: השקל, המטבע שלנו, התחזק מאוד בשנים האחרונות מול הדולר והמטבעות האחרים בעולם. המשמעות היא שהמוצרים המיובאים עולים לנו פחות, זול יותר לטוס לחו"ל וכדומה. תוסיפו לסיבה הזאת את העולם המשתנה של אמזון, עלי אקספרס וכל פלטפורמות הסחר האינטרנטי שמאפשרות לנו לרכוש מוצרים במחירים תחרותיים וזולים יותר. מה זה אומר לגבי העסקים כאן? שפתאום הם מתחרים מול ענקיות גלובליות ולכן צריכים להוריד מחירים כדי להישאר אטרקטיביים ורלוונטים והנה קיבלתם עוד לחצים תחרותיים שמורידים את המחירים במשק.


איך האינפלציה משפיעה על המשכנתא שלנו?


לאינפלציה יש כל כך הרבה השפעות על חיי היום-יום שלנו וכמובן על הכסף שלנו. החל מגובה הארנונה שאנחנו משלמים, קצבאות הביטוח הלאומי, אגרות החוב הממשלתיות וכמובן המשכנתא שלנו. למדד יש השפעה ישירה ועקיפה על המשכנתא של הציבור - בואו נפרק את זה:


#1 השפעה ישירה: מה המדד עושה למשכנתא שלנו?

בשנת 2019, שליש מסך המשכנתאות שלקח הציבור היו צמודות למדד. כלומר יותר מ-20 מיליארד שקל יזוזו למטה או למעלה לפי מדד המחירים לצרכן. כשהוא עולה - החוב לבנקים גדל וכשהוא יורד - החוב לבנקים מתכווץ. (לקריאה נוספת - לחצו כאן).


למשל, לקחתם משכנתא של מיליון שקל ומתוכה 300 אלף במסלול צמוד מדד? אז אם המדד עלה ב-1% - אתם כבר לא חייבים 300 אלף שקל לבנק – אלא 303 אלף. הפרקטיקה הזאת כמובן משפיעה גם על ההחזר החודשי.


ב-6 השנים האחרונות המדד כאמור כמעט ולא הורגש ולכן לווים שלקחו צמוד למדד נהנו מריביות נמוכות ומדד כמעט אפסי. הערכות לשנה הקרובה עדיין צופות אינפלציה מתונה שאולי תתקרב לגבול התחתון של היעד הרשמי (1%).


הנה הציפיות לאינפלציה נכון לסוף 2019 (בהשוואה לציפיות האינפלציה בסוף 2018):



#2 השפעה עקיפה: מה המדד עושה למשכנתא שלנו?


כאמור כרגע אין צפי לעליה חדה או משמעותית של המדד המחירים לצרכן בשנה הקרובה אבל אנחנו צריכים לדעת שאם האינפלציה תעלה יותר מ-1% לשנה ותתקרב אפילו ל-2% לשנה - זה ישפיע על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. או בעברית: אם האינפלציה תתחיל להרים את הראש באופן עקבי ומתמשך, בנק ישראל יעלה את הריבית במשק.


כלומר הנה ההשפעה העקיפה של האינפלציה על המשכנתא שלנו: גם אם לא לקחתם שום מסלול צמוד למדד, עצם עלית האינפלציה מובילה לעליה בריבית בנק ישראל שבתורה תשפיע על ההחזר החודשי שלכם דרך ריבית הפריים. כשליש מהמשכנתאות בישראל נקלח במסלול הפריים.

106 צפיות