1
בכל 15 לחודש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד המחירים לצרכן. בגדול, הם בונים סל של מוצרים שמורכב מירקות, פירות, מוצרי הלבשה, הנעלה ועוד ועוד ואז בודקים את המחיר של אותו סל חודש אחרי חודש. האם המדד משקף הכי טוב את יוקר המחיה? זה כבר נושא לויכוח אבל המדד הזה הוא בעצם האינפלציה – אם הוא עלה בשנה ב-1% המשמעות היא שנרשמה באותה שנה אינפלציה של 1%
2
ואם הוא עלה באמת ב-1% וההכנסות שלנו נותרו קבועות - אז כח הקניה של הכסף שלנו נשחק. אמנם עדיין יש לי שטר של 100 שקל בארנק אבל ה-100 שקלים האלו קצת נחלשו, אין להם כבר את אותו הכח לקנות עבורי את אותם מוצרים
3
מה הקשר למשכנתא? בשנת 2016 למשל - רבע מסך המשכנתאות שלקח הציבור היו צמודות למדד. כלומר 15 מיליארד שקל שיזוזו למטה או למעלה לפי מחירי העגבניות, המלפפונים, הנפט וכדומה
4
לקחתם משכנתא של מיליון שקל ומתוכה 300 אלף במסלול צמוד מדד. אז אם המדד עלה ב-1% - אתם כבר לא חייבים 300 אלף שקל לבנק – אלא 303 אלף (לקריאה נוספת - לחצו כאן). לכן אבל הריבית במסלולים האלו תהיה יותר נמוכה מהמסלולים שלא צמודים
5
פרט טריוויה שאף אחד לא באמת ישאל אתכם: מאז קום המדינה מדד המחירים לצרכן היה שלילי 5 פעם בלבד. כולן נרשמו מאז שנות ה-2000
6
ב-1984 האינפלציה שברה שיאים והגיעה ל-445% בשנה מה שהוליד את תוכנית הייצוב לכלכלת ישראל שבמהלכה החליפה הממשלה את השקל הישן בשקל חדש
7
מי מנסה לכוון את האינפלציה ולשלוט בגובה הלהבות? בנק ישראל. למעשה, יש לו אפילו יעד רשמי שעומד על אינפלציה שנתית של 1%-3% מה שעדיין לא מונע ממנו לפספס
8
כי מה קורה בפועל? ב-3 השנים האחרונות המדד היה שלילי - ירידת מחירים (דיפלציה). כלומר המשכנתא הלכה והתכווצה. ועדיין במבט רחב יותר ואם לחשב מאז שנת 2000 וכולל הרצף השלילי - הממוצע עמד על 1.8% בשנה
9
אחת הסיבות שבגללן המדד הוא שלילי בשנים האחרונות היא טירוף הקניות של הציבור הישראלי מאתרים כמו עלי אקספרס, אמזון, אי.ביי וכדומה. הרכישות של מטעני האייפון, בגדים, תיקים והמון מוצרים אחרים באתרים הזרים רק מגבירות את התחרות עבור העסקים המקומיים ומכריחה אותם להוריד מחירים (ירידת מחירים - ההפך מאינפלציה). את הדבר הזה אפשר לראות היטב בנתוני דואר ישראל: אם ב-2012 הגיעו למחסני הדואר כ-20 מיליון חבילות מחו"ל, ב-2016 המספר הזה כבר עמד על 52 מיליון. גם בנק ישראל כבר נדרש לנושא
