העלויות ירדו ביותר מחצי – חברות האשראי גובות אותה עמלה מבתי העסק

עודכן ב: 12 מרץ 2018

חברות כרטיסי האשראי ממסמסות את רפורמת הדביט שאמורה להוזיל עלויות לבתי העסקים ולצרכנים. החברות גובות עמלה דומה על רכישה הן בכרטיס דביט והן בכרטיס אשראי רגיל – אף שכרטיס הדביט זול יותר משמעותית. מדפי עסקאות של בתי עסק קטנים עולה כי לאומי קארד וישראכרט לא מגלגלות לבתי העסק את ההוזלה המשמעותית אלא פשוט משאירות אצלן רווח גבוה יותר




כרטיסי דביט הוא כרטיס חיוב מיידי, סוג של מזומן אלקטרוני. שלא כמו רכישה בכרטיס האשראי המוכר לנו, החיוב בו נעשה בתוך 3 ימים מרגע העסקה ובית העסק מזוכה בהתאם. הכרטיס שנכנס לשימוש בישראל רק בחודש אפריל האחרון נמצא בשימוש נפוץ ברחבי העולם, בין היתר מאחר והעלויות בו זולות יותר. בהולנד לדוגמא – 88% מהרכישות שמבצעים ההולנדים נעשה באמצעות דביט


האופי המיידי של הדביט מבטל את סיכון האשראי ברכישה והופך אותה לזולה יותר אלא שההוזלה הזאת כאמור לא מתגלגלת לבתי העסק והלקוחות. על אף שהעלויות של לאומי קארד וישראכרט כסולקת נמוכות בכ-60% מעלויות של עסקה רגילה, הן גובות מבית העסק אותו מחיר ובכך משאירה בקופתן רווח גבוה בהרבה.


החברות התנגדו בעבר לכניסת כרטיס הדביט מאחר וכניסתו אמורה הייתה לנגוס להן בהכנסות וברמת הרווחיות אלא שהפעולות שנחשפות כאן מעלות שהן פשוט מסנדלות את הרפומה ופועלות כדי לבטל את היתרון המרכזי של הדביט – עלויות העסקה הזולות שלו. שוק הסליקה הוא שוק רווחי מאוד שמספק תשואות דו ספרתיות חלומיות. בשנת 2015 רשמה חברת האשראי כאל תשואה של כ-50% משוק הסליקה. בשנה החולפת הכניסו שלוש חברות האשראי 3.5 מיליארד שקלים מפעילות הסליקה.


הצעד של לאומי קארד מרגיז במיוחד מאחר ועולה כי היא גובה עמלה של 2.5% מכל עסקת דביט – מדובר בעמלה גבוהה מאוד. לפי נתוני בנק ישראל בתי עסק קטנים משלמים עמלה ממוצעת של 1.6%. אם הנתונים אכן מדויקים ונכונים, הנה בית עסק שמשלם יותר מ-50% מעל הממוצע ועוד בעסקאות דביט שאמורות להיות זולות יותר


כשהרגולטור ישן: איפה הפיקוח על הבנקים

היכולת של לאומי קארד וישראכרט לא לגלגל הוזלה כל כך משמעותית לבית העסק מצביעה פעם נוספת על רמת התחרות בשוק כרטיסי האשראי, שוק שבו יש שלוש חברות בלבד שהן גם המנפיקות היחידות, גם הסולקות הבלעדיות. רשות ההגבלים העסקיים מודעת היטב לבעיה שיוצר סבך הזיקות בשוק זה. בדו"ח חריף שפרסמה ב-2014 היא מגוללת את הנזקים של הריכוזיות הגדולה בשוק כרטיסי האשראי. "עדות בולטת לרמת התחרות הנמוכה היא העובדה שירידה בעלויות הסולקים לא מתגלגלת הלאה להפחתת עמלות בתי עסק". שנתיים אחרי אותו דוח והמשפט הזה רלוונטי מתמיד

מי שבעיקר צריך לתת את הדין הוא המפקח על חברות כרטיסי האשראי – בנק ישראל. בסקירה שפרסם בחודש יוני האחרון דיווח הבנק בחגיגיות כי רמת התחרות בשוק הסליקה גבוהה מאוד. סביר להניח שגם כלכלני הבנק יודעים כי בשוק בו התחרות גבוהה ויש שקיפות והוגנות – לא היינו רואים מקרה בו חברה משאירה אצלה ירידה משמעותית בעלויות ולא מגלגלת אפילו חלק זעום ממנה בחזרה ללקוחותיה


בנק ישראל הציב בעבר דרישות מופרזות לקבלת רישיון סולק ועל כן טרם פתח את השוק הזה לתחרות. למרות הצהרות חוזרות ונשנות של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, על שינוי עמדה רגולטורית של הבנק ועל פתיחות לתחרות על רקע ועדת שטרום, בתי העסק הקטנים והצרכנים עדיין נאלצים לשלם מאות מיליוני שקלים עודפים לחברות כרטיסי האשראי


גם רשות ההגבלים העסקיים שדחפה לכניסתו של כרטיס הדביט צריכה לתת את דעתה לעניין. סקירה של הרשות קבעה בעבר כי כרטיס הדביט עשוי לחסוך למשק 300 מיליון שקל מאחר ועלויות הרכישה בו נמוכות יותר. מדובר בחסכון שאמור לפחות להתגלגל גם לבתי העסק וגם לצרכנים עצמם בדמות מחירי מוצרים נמוכים יותר. הניתוח של הרשות והמספרים מסתדרים היטב על הדף הלבן, אך כשמדובר בשוק ריכוזי, המציאות כנראה נראית אחרת

28 צפיות