75% מהכספים שהציבור חוסך בקרנות השתלמות נמצאים במסלול השקעה כללי. 3 מתוך 4 שקלים זורמים למסלול הזה. עבור חלקם, לא בטוח שזו בחירה אקטיבית ולא בטוח שזו הבחירה הכדאית ביותר אבל זה כבר לפוסט אחר. הנתונים מראים שהציבור שם, הוא מרגיש שם נח, מקום טוב באמצע.
המסלול הזה שינה באין ברירה את אופיו בשנים האחרונות וחלק ניכר מהחסכונות שלנו עברו להשקעה בפרופיל סיכון גבוה יותר. זה לאו דווקא רע ובמציאות הכלכלית של היום אפשר לומר שזה אפילו מתבקש.
כך בעשור האחרון הגופים שמנהלים את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדילו בצורה משמעותית את החשיפה שלהם למניות. אם באופן מסורתי נהוג להסתכל על המניות כרכיב הסיכון שנמצא בתיק ההשקעות שלנו - הנה הרכיב הזה זינק בשנים האחרונות.
שימו לב מה קרה למשל בקרן ההשתלמות של אלטשולר שחם במסלול הכללי שהיא הקרן הגדולה ביותר כיום בפער ניכר. ב-2016 למשל החשיפה למניות שמנהלי הקרן לקחו הייתה פחות מ-33%. ב-2020 זה כבר קפץ למעל 47%. אל תחשבו שאלטשולר חריגים בנוף. גם הקרנות האחרות הגדילו חשיפה בצורה משמעותית וכולם עומדים על מעל 40%.
אל תחשבו גם שזה נוגע רק לקרנות ההשתלמות. זה שינוי טקטוני שהתרחש בשנים האחרונות ומשפיע כמובן גם על החסכונות שלנו לפנסיה, גמל וכדומה. בואו נסתכל למשל על מסלול השקעה בגמל מתחת לגיל 50 - גם שם בתי ההשקעות הגדילו משמעותית את רכיב המניות.
למה כל גופי ההשקעות מגדילים את החשיפה למניות? האמת היא שאין להם כל כך ברירה. הם רוצים להציג תשואות יפות, הם רוצים להתבלט בראש הרשימה, ובשוק ההון של היום די קשה להשיג תשואות נאות אם הכסף לא נמצא בצורה משמעותית בשוק המניות.
ואולי בלי קשר, אנחנו צריכים להיות אגרסיביים על מניות? למשל בחיסכון הפנסיוני שם עשוי להיות לנו טווח השקעה ארוך של 30-40 שנה. כתבתי על זה כאן - מוזמנים לקרוא
האלטרנטיבה למניות פחות זוהרת
בסופו של יום החלופה הקלאסית למניות בשוק ההון היא אגרת חוב. אגרת חוב היא מעין הלוואה שהגוף שהנפיק אותה לוקח מרוכשי האגרת. אגרות חוב ממשלתיות הן למעשה הלוואה שהמדינה לוקחת מהמשקיעים שקונים את אגרות החוב. אג"ח ממשלתיות נחשבות לנכס יחסית בטוח שבשנים עברו ידע להשיא תשואות לא רעות.
והנה נכון לכתיבת שורות אלו, אגרת חוב של ממשלת ישראל ל-10 שנים מציעה תשואה שנתית של 1.2% (וזה עוד יחסית גבוה לשנה האחרונה). אגרת חוב של ממשלת ישראל צמודה למדד מציעה תשואה שלילית. תחשבו על זה רגע, אנשים נותנים למדינה הלוואה ונומינלית מפסידים על זה כסף (אבל הם מקבלים הצמדה למדד ואם הם צופים שתהיה אינפלציה גבוהה אז הם קונים גם הגנה מאינפלציה). ובכל זאת, הזוי.
אז מה עושים מנהלי השקעות שלא רוצים (ולא ממש יכולים) להסתפק בפירורי תשואה שנתית? רוכשים נכסים שעדיין יש בהם פוטנציאל ל-"בשר", כאלו שיכולים לספק תשואה נאה ביחס לחלופות. זה יכול להיות מניות וזה יכול להיות כמיהה לנכסים אלטרנטיביים שלא נסחרים בשוק ההון (תשתיות, נדל"ן, הלוואות וכדומה). המגמה הזאת היא לא ייחודית לישראל אלא לעולם לכולו (באירופה הריבית שלילית, בארה"ב הריבית אפסית) ולכן יותר ויותר כסף נכנס לשוק המניות, מגדיל ביקושים ומספק רוח גבית לעליות. כל עוד השווקים עולים (והם עלו יפה מאוד בשנים האחרונות).
ומה זה אומר עלינו?
אנחנו צריכים להבין כשאנחנו נכנסים לשוק ההון מתוך מטרה לקבל תשואה ולהצמיח את הכסף אנחנו כנראה חייבים להיחשף יותר לשוק המניות. הנקודה הזאת מחדדת עבורנו את הצורך להגדיר צרכים, מטרות וגבולות גזרה לפני שאנחנו נכנסים להשקעה.
זה לא נכתב כדי להפחיד כן? השנים האחרונות היו שנים מעולות להשקעות ולשוק ההון אבל העולם הזה לא תמיד הולך למעלה ושוק המניות מטבעו הוא שוק שיודע להיות תנודתי מאוד בטווח הקצר. התנודתיות הזאת מתמתנת בטווח הארוך ולכן תשאלו את עצמכם היום יותר מתמיד, לכמה זמן אני נכנס להשקעה? מה מטרת ההשקעה? עד כמה אני אתרגש אם אראה תנודות יחסית גדולות בסכום החיסכון שלי? האם ארוץ למשוך את הכסף? שוק ההון הוא מנגנון מעולה להצמחת והגדלת ההון העצמי שלנו אבל צריך להבין שאנחנו צריכים להיכנס היום עם אורך נשימה ארוך מהרגיל.
שני משפטים חשובים על קרן השתלמות (!)
זה בכלל לא פוסט על קרן השתלמות אלא על המציאות שהביאה להגדלת רכיב המניות בהשקעות שלנו אבל אי אפשר בלי מילה כללית כמובן על קרנות השתלמות. קרן השתלמות זה מוצר חיסכון מדהים שהפקדות אליו עד התקרה מזכות אותנו בפטור ממס רווחי הון. במילים אחרות זה אומר שכל הרווחים שהקרן עשתה (בתקווה שיהיו) פטורים ממס בגובה 25% ריאלי כמו שנשלם ברוב ההשקעות האחרות. לכן, ההמלצה היא בדרך כלל לא למהר למשוך את קרנות ההשתלמות. אז אם יש טווח השקעה ארוך והטבת מס די משוגעת- אולי דווקא בחיסכון הזה אנחנו צריכים לקחת את הסיכון ולהיות במסלול מנייתי ששם תיאורטית פוטנציאל התשואה גבוה יותר לאורך זמן? הרי ככל שיהיו כאן יותר רווחים הגדלנו את הסכום נטו שנכנס לנו לכיס. זו כמובן צורת חשיבה שכדאי לבדוק אם מתאימה לכם בחלק מניהול אסטרטגיית ההשקעות שלכם ולא תחליף ליעוץ אישי.